פסק-דין בתיק ת"ק 19552-08-11

בתאריך 27.4.09, רכשה התובעת מהנתבעת רכב עבור בנה, במחיר של 35,000 ש"ח.

לטענת התובעת, עובר לביצוע העיסקה, הצהיר בפניה נציג הנתבעת כי הרכב הינו ייחודי, היה רק בחזקתו של הנכד של הבעלים של החברה, קצין בחיל הים וכי לא עבר כל תאונה.

להצהרתו של נציג הנתבעת, נגרמו לרכב פגיעות פח קלות בלבד, אך לא היתה כל פגיעה בשילדה. הציג הנתבעת אף הציג בפני התובעת "דו"ח תיקונים" של הרכב, שלא הצביע על פגיעה בשילדת הרכב.

התובעת הסבירה כי אכן קיבלה הנחה במחיר הרכב, ביחס למחיר המחירון, אך זאת מחמת שויתרה על אחריות הנתבעת לתקינות הגיר והמנוע.

לעניין בדיקת הרכב, העידה התובעת כי האמינה וסמכה באופן מוחלט על הצהרת נציג הנתבעת בפניה ולכן לא מצאה לנכון לבדוק את הרכב על ידי מכון מטעמה.

התובעת רכשה את הרכב כאשר בהסכם למכירת רכב עליו חתומים הצדדים נכתב, לבקשתה, כי הודע לה ש"לרכב היו פגיעות פח מסביב, תיקוני מרכב וצבע, החלפת חלקים".

רק משביקשו התובעת ובנה למכור את הרכב וזה נלקח לבדיקה במכון טכנו טסט, הסתבר כי הרכב עבר תאונה שבה נגרמה פגיעה ונעשה תיקון ב"קורת אורך ימין", משמע - פגיעה בשילדה ותיקונה. ליקוי זה הוגדר על ידי המכון כ"בעל משמעות גבוהה".

עקב כך, מחירו של הרכב הוערך ב-12,000 ש"ח, כאשר מחיר המחירון הינו 27,000 ש"ח.

לטענת התובעת, במהלך היות הרכב ברשותם - לא עבר כל תאונה והתובעת צירפה את אישור חברת הביטוח מטעמה כי לא הוגשה על ידה כל תביעה בגין פגיעות ברכב במהלך היותו ברשות התובעת.

גירסתה של התובעת על נסיבות קניית הרכב מהימנה עליי לחלוטין והנני קובעת כי אכן נציג הנתבעת הצהיר בפני התובעת כי לא היתה פגיעה בשילדתו של הרכב וכתב את התוספת שבסעיף 16 להסכם המכירה, לבקשת התובעת עצמה.

הנתבעת טענה כי הודיעה לתובעת במהלך המכירה כי לרכב היתה פגיעת שילדה ואף ציינה זאת במפורש ברישום שבסעיף 16, כפי שהוסף להסכם המכר.

אינני מקבלת גירסה זו של הנתבעת ומעדיפה על פניה ללא כל היסוס את טענת התובעת כי, באופן מפורש וברור, שלל נציג הנתבעת את האפשרות כי לרכב היתה פגיעה בשילדתו.

אף רישומו בסעיף 16 הנ"ל בדבר "תיקוני מרכב" אינו מצביע על פגיעה בשילדת הרכב, מה עוד שהינו מוצנע כרישום זניח, לאחר הרישום בדבר פגיעות פח.

צודקת התובעת כאשר הינה גורסת כי מהרישום "תיקוני מרכב" הבינה כי היו אלה תיקונים המתייחסים לחלקים חיצוניים, כגון: דלתות, כנפיים, מכסי תא המנוע ואיחסון וכו'.

לקביעתי, אם אכן חפצה הנתבעת לנהוג בגילוי לב מלא ונאות כלפי התובעת, כפי שהיה מוטל עליה וכפי שטענה כי עשתה, היה עליה להסב תשומת ליבה של התובעת, במפורש, לכך כי היתה ברכב פגיעה בקורת אורך ימין שלו, קורה שהינה חלק משילדתו של הרכב וכי זו תוקנה.

הנתבעת לא עשתה כן, ניהלה עם התובעת מו"מ שלא בתום לב ועל בסיס מצג השווא שהציגה בפני התובעת, בדבר מצבו של הרכב כמתואר לעיל - הסכימה התובעת לרוכשו.

לטענת התובעת, מחיר המחירון של הרכב בעת שביקשה למוכרו היה 27,000 ש"ח, אך עקב פגיעות השילדה שנמצאה בו - הוערך שוויו ב-12,000 ש"ח בלבד, משמע - 15,000 ש"ח פחות ממחיר המחירון.

הנני קובעת את סה"כ נזקי התובעת בגין האירועים נשוא תובענה זו בסך של 8,500 ש"ח, כאשר ניתן להניח כי התובעת לא היתה מצליחה למכור את הרכב במחיר המחירון, גם אלמלא פגיעת השילדה שלו, וזאת בהתחשב במצבו של הרכב, כעולה מדו"ח המכון טכנו טסט ובגילו של הרכב.

אשר על כן, הנני מחייבת את הנתבעת, לשלם לתובעת את הסך של 8,500 ש"ח, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל.